דימוי עצמי ודימוי גוף – כיצד מטפחים אותם?

גם בעולמנו המתקדם והמתוחכם עדיין מהווה מבנה הגוף ויופיו בסיס להשגת מקובלות חברתית. סטייה מהנורמה המקובלת מלווה לעתים בסטריאוטיפים שונים וגוררת אחריה לעג ודחייה בגילאים צעירים, אפליה וריחוק בגילאים בוגרים יותר. בשלבים שונים של החיים יש לכך השפעה רבה על גיבוש הזהות העצמית.

מהו בעצם דימוי עצמי?

דימוי עצמי הוא מערכת מאורגנת של תכונות והערכות שהאדם מייחס לעצמו ומתנהג לפיהן. במהלך חיינו אנו בונים מערכת תפישות אודות עצמנו, כאשר הדימוי העצמי שנסגל הוא גורם חשוב בעיצוב התנהגותנו. כך למשל, אדם המעריך את עצמו כחברותי יחוש ביטחון בחברה ויטה ליצור קשרים בקלות רבה יותר מאשר אדם הסבור שהוא אינו חברותי.

הדימוי העצמי שלנו הולך ונבנה בהדרגה במהלך חיינו, החל מגיל הינקות.השנים הראשונות הן בעלות השפעה מכרעת בעיצוב הדימוי העצמי, אך שינויים בו מתרחשים לכל אורך חיינו. בית ההורים מהווה גורם ראשוני ומרכזי התורם לעיצוב דימוי זה: ילד שהוריו מעריכים אותו באמת, מרבים לשבחו ולהדגיש את צדדיו החיוביים – רב הסיכויים שיצליח לגבש דימוי עצמי חיובי, ולהפך. מקובל להתייחס לחמישה מרכיבים בדימוי העצמי:
דימוי אישי- האופן בו אנו תופשים את תכונות אישיותנו.
דימוי גוף – תפישת ההופעה החיצונית והמראה הכללי שלנו (שמן / רזה / יפה וכו’).
דימוי מוסרי – תפישת רמת המוסריות שלנו בהתאם לנורמות המקובלות.
דימוי משפחתי – תפישת עצמנו בתוך המסגרת המשפחתית, מקומנו במשפחה וכיו”ב.
דימוי חברתי – איך אנו מתנהלים באינטראקציות חברתיות.

בעוד שדימוי עצמי עניינו התכונות שהפרט מייחס לעצמו, הרי שהערכה עצמית נוגעת לערך שהוא מייחס לתכונות אלה. הערך העצמי הוא פועל יוצא של יכולת האדם להגיע להישגים המוערכים בחברתו (השכלה, מקצוע וכיו”ב). אדם מאמץ לעצמו הערכה חיובית אודות עצמו כאשר הישגיו או תכונותיו מוערכים בחברה אליה משתייך, והערכה שלילית כאשר הם אינם מוערכים בה.

אז מהו, אם כן, דימוי- גוף?

דימוי גוף הוא התמונה שאנו יוצרים במוחנו לגבי גופנו, כלומר, האופן בו אנו תופשים את גופנו. דימוי הגוף שלנו מתחיל גם הוא להיבנות עם הולדתנו, דרך מגע גופנו בסביבה ודרך התייחסות המבוגרים המשמעותיים בחיינו אלינו.

מגיל צעיר הילד לומד לשים לב לתווים מסוימים של הגוף ולחשיבות שאחרים מייחסים להם, ובאופן זה מתעצבת אצלו התפישה של הגוף ה”אידיאלי” והסטריאוטיפים לגביו.

למרבה הצער, נראה כי העיסוק במראה החיצוני, ובעיקר במשקל, איננו נחלתם הבלעדית של המבוגרים. בשנים האחרונות הולכת ומעמיקה התופעה של עיסוק בגוף, הפרעות אכילה ובעיות משקל כבר מן הגיל הרך. החברה המודרנית מעבירה מסרים מבלבלים וקשים היוצרים ציפייה להיות רזים ויפים. כבר מילדות נראה כי מרבית הילדים חשים שלא בנוח עם גופם והדבר משפיע על הערכתם העצמית ופוגע בדימויים העצמי. נראה שלהורים ולמחנכים תפקיד מפתח בהתפתחותם של תהליכים אלו. אנו מגדלים ילדים בעידן המקדש את המראה החיצוני ומציב סטנדרטים בלתי סבירים ובלתי ריאליים באשר למימדי הגוף הרצויים. הסטנדרטים האלו הולכים ומחמירים בהתמדה. אם לא די בכך, החשיפה לאינטרנט גדלה בצורה משמעותית ומספר ערוצי הטלוויזיה מגיע למאות. מסיבות אלו יש חשיבות גדולה עוד יותר למודעות שלנו למסרים הישירים או העקיפים אליהם אנו חושפים את ילדנו, כמו גם לפרשנות הניתנת על-ידינו למסרים חיצוניים. על ההורים והמחנכים בגיל הרך להיות רגישים לתופעה זו. חינוך להרגלי אכילה נכונים, בד בבד עם העברת מסר חברתי כי המראה החיצוני אינו העיקר, עשויים להשפיע על דימוי הגוף של הילדים בגיל הגן. כמבוגרים, עלינו להיות קשובים לשיח שמנהלים הילדים בנושאים אלו, ולזהות את אלה שנמצאים בסיכון לפתח דימוי גוף שלילי. חשוב לנסות לחזק את ביטחונם העצמי ולעזור להם ללמוד לאהוב את גופם ואת עצמם. איך? על ידי שימוש בחיזוקים חיוביים, המכוונים למראה, ליכולות הגופניות כמו גם ליכולות ולכוחות האינדיבידואליים של הפרט. יתרה מזאת, פעמים רבות ניתן לראות כי הורים, ובייחוד אמהות בעלות דימוי גוף שלילי, נוטות לייחס לילדיהן (בד”כ לבנות) דימויים שליליים כבר בגיל הינקות (“היא תינוקת שמנה” / “היא אוכלת יותר מידי”).

כדי להיות מודעים למשאלות שלנו באשר למשקל גופם של ילדינו, עלינו לגלות ערנות באשר למסרים הישירים והעקיפים שאנו מעבירים להם: האם אנו מקווים שהם יוכלו להיות כל מה שאנו לא הצלחנו להיות? האם אנו חרדים שמא אם לא יהיו במשקל ה”נכון” הדבר יקרין עלינו כהורים? המסקנה המתבקשת היא כי עלינו לבדוק ולטפל בעצמנו, בדימוי הגוף האישי שלנו, שכן, יש לכך השפעה ישירה על המסרים שאנו מעבירים לילדינו! ילדים צעירים מתייחסים למה שאנו המבוגרים אומרים בצורה מאד קונקרטית, ולכן מתייחסים אל עודף המשקל לא כאל משהו שיש להם או אין להם, אלא כאל משהו שמגדיר אותם.

אז מה מומלץ לעשות בכדי לחזק את הדימוי העצמי ודימוי הגוף בקרב ילדים?

  • מגע אוהב: לחבק ולנשק את התינוק והילד כמה שיותר: זכרו כי במגע גופני אין “יותר מידי”, ולא מדובר ב”פינוק”: דווקא ילדים שזוכים לו בכמויות – זקוקים לו פחות בהמשך. מומלץ מאוד עיסוי תינוקות, “נצרב” בגוף עד לבגרות: ילדים שמקבלים מהוריהם עיסוי בינקותם למדים דרך המגע האוהב לאהוב את עצמם ואת גופם.
  • לשבח את הילד לעתים קרובות, להחמיא לו ולחזקו בחיזוקים תואמים (על הדברים שבאמת מעריכים בו). חשוב להדגיש בפני הילדים את העובדה שקיימים מספר מבני גוף (מעבר  ל”רזה” ו”שמן”) ולכל מבנה גוף יש יתרונות וחסרונות. דברו עליהם עם הילדים תוך נתינת מקום לדגמים שונים ורבים.
  • לאפשר לילד “לחקור” את מזונותיו מקרוב: הווה אומר להתלכלך בזמן הארוחות (כן כן), לחוש את המזון, ללוש אותו וכדומה. המשחק באוכל ומריחתו על הגוף מאפשרים למידה של גבולות הגוף ומסייעים בבניית דימוי גוף חיובי.
  • עזרו לילדכם לגלות את כישורי גופם – לא רק את מראו החיצוני: עזרו להם לבחון כישורים ואפשרויות הטמונים בגוף (ריקוד, ספורט וכדומה) וחזקו אותם על התהליך ולא רק על התוצאה הסופית. למדו אותם להקשיב לגופם, לסמוך עליו ולהתחבר למסרים השונים שלו: איך הגוף שלנו מאותת שהוא רעב? צמא? עייף?
  • אפשרו לילדיכם לבטא את הרגשות שלהם לגבי עצמם וגופם, תוך התייחסות מקבלת ולא שיפוטית כלפיהם.

מה לא כדאי לעשות?
הימנעו מהערות ביקורתיות בקשר למראה גופם של ילדיכם, מלעג או כל התייחסות שלילית. לא כדאי להשוות אותם ואת משקלם לזה של לילדים אחרים או להבטיח טובות הנאה תמורת ירידה במשקל… אל תתייחסו בסלחנות להערות מעליבות, פוגעות או מזלזלות של הסביבה, בין אם הן מופנות כלפי ילדיכם או אתם עצמכם, ובין אם כלפי אנשים אחרים. במקום הירידה במשקל נסו לשים במוקד את בריאות הגוף ואת האפשרויות החדשות לאיכות החיים שנפתחות כאשר מתייחסים בכבוד לצרכיו ומספקים לו מזון בריא, מגוון ומתאים.

זכרו: שנות הינקות הן החשובות בחיינו ומשמעותן רבה לגבי המשך החיים – שווה להשקיע בהן. בדומה לכך, חשוב להיות מודעים לאכילה הרגשית שלנו, ההורים, כמו גם של ילדינו: מהו הצורך לאכול בכמויות גדולות ולעתים קרובות? עד כמה מכסה האכילה על רגשות קשים שלנו? (כעס, ריקנות, בדידות, חרדה וכיו”ב). מה היא בעצם באה לשרת – אילו צרכים חבויים שלנו? מפני מה אנו מבקשים להגן על עצמנו באמצעות המשקל העודף…?אנו חבים לילדינו התמודדות אמיתית וכנה עם נושאים הקשורים לדימוי הגוף והדימוי העצמי שלנו, ההורים. כאשר אנחנו נמצאים בקשר עם השינויים החלים בדימוי הגוף שלנו ולומדים לזהות משאלות מובנות אך לא תמיד ריאליות באשר לאופן בו הגוף שלנו “אמור” להראות, אז יש לנו סיכויים טובים להקנות לילדינו דימוי גוף חיובי.

שלכם ובשבילכם,

רויטל רגב.