"קשה משאול" – איך להתגבר על קנאה

(*הפוסט מוקדש באהבה ל א.ל.)

אחד הנושאים המדוברים יותר בקליניקה הוא רגש הקנאה על היבטיו השונים. ה"יש" המופלא של האחר לעומת ה"אין" שלנו. נתעמק כאן בקנאה ב… (Envy) ולא בקנאה ל… (Jealousy)
קנאה מסוג זה מתעוררת כשאנו רוצים משהו שיש לאחר ואין לנו, כגון: משהו חומרי, חוויתי, מערכת יחסים, תכונות אישיותיות או מראה חיצוני. הקנאה אינה מתקיימת בהכרח כשלאחר יש יתרון עלינו, כי אם יתרון שאנו חושקים בו ורוצים לנכסו לנו. קנאה יכולה להתעורר ממניעים אובייקטיביים, כמו הורים המעדיפים ילד מסוים על פני אחיו, או מתחושה עמוקה של נחיתות והערכה עצמית נמוכה. מקורות הקנאה ההרסנית נעוצים בינקות, שכן, לעתים היא נובעת מהורות לא יציבה ביחסה לתינוק. כאשר הקונפליקטים הנוגעים לקנאה אינם נפתרים בילדות, הם עשויים ללוות אותנו בבגרות ולהתבטא באשמה, אגוצנטריות, הרס עצמי ועוד. בפוסט הזה ננסה להבין איך להתגבר על הקנאה.

במי אנו מקנאים?

הקנאה עובדת בעצם על עקרון ההשוואתיות, שכן, תת המודע שלנו מחלק את זולתנו באופן אוטומטי לשלוש קטגוריות: אלה שיותר טובים מאיתנו, אלה שפחות טובים מאיתנו ואלה ש"שווים" לנו – אל האחרונים בעצם תופנה הקנאה. זאת משום שאיתם יש לנו יותר מכנה משותף ודמיון, ולכן מולם מוחשי יותר רגש התחרות. מול שתי הקבוצות האחרות לעומת זאת, נחווה פחות איום ותחרות, שכן, הן פחות רלבנטיות לנו. הקנאה, אם כן, נוצרת מתוך הקטלוג והתיוג שלנו את הזולת. היא תתבטא לרב מול האנשים שבמעגל הקרוב לנו יותר, במעמדם, רכושם ותכונותיהם האישיות והכריזמטיות..

בהיבט הרגשי, הקנאה נושאת בתוכה בעצם כאב גדול – אותו כאב על ה"אין" אליו אנו כמהים. במקום שיש כאב, לעתים משמע שיש שם ענין שלא עבר עיבוד די הצורך, כמו אובדן. ה"יש" של האחר, אם כן, נוגע בדיוק בנקודה הכואבת של אותו חסך נכסף שכל כך חסר לנו בחיינו (בן זוג/ משפחה/ בית/ חברים..). הנטיה שלנו להשוואתיות בינינו לבין אחרים היא גורם משמעותי שמעורר את הקנאה, במיוחד בעידן הרשתות החברתיות. הקנאה, אם כן, קשורה לפרספקטיבה, ולפריזמה דרכה אנו מתבוננים על העולם. שתי אחיות קרובות למשל, יכולות לקנא אחת בשניה, כל אחת מול ה"יש" של האחרת וחסר כל כך לה… ועדין לחשוב שהשניה מאושרת יותר כי יש לה יותר כביכול.

רגש הקנאה הוא אחד הרגשות הקשים שלנו, וככזה הוא אוגר בתוכו גם עצב גדול, כעס ופחד. קשה להתגבר על הקנאה.. במינון הנכון, היא יכולה לדרבן אותנו לעשיה ולשאיפה המקדמת ליותר, לעתים במחיר של תסכול גדול, עוינות ותחושת חסר ערך. לא אחת מתעורר במצב שכזה רצון לפגוע במושא הקנאה בשיח פוגעני או בסרקזם ביקורתי, כשהמטרה היא להוריד מערכו של האחר ולשמר את תחושת ה"שיוויון" כביכול. הורדה מערכו של מושא הקנאה היא מנגנון הגנה מוכר שנועד להקהות את הכאב, כמו גם הניסיון להכחיש את ערך הדבר הנחשק בעינינו ("ממש לא מזיז לי שהיא יפה יותר.. בלימודים אני עולה עליה"). לעתים עלולה הקנאה אף לייצר פגיעה בהישגיו של מושא הקנאה. כאשר עוצמת הקנאה גבוהה, היא עלולה לפגוע באותן מערכות היחסים הקרובות, ואף להביא לציפיות עצמיות שאינן ריאליות – מתוך הצורך הבלתי נשלט להשתוות לזולת.
מנגנון הגנה נוסף שהמקנא משתמש בו הוא רציונליזציה "מאזנת": "זה שהוא עשיר משמע שהוא עובד שעות ארוכות ומפסיד את המשפחה שלו"…

אז איך להתגבר על קנאה?

ראשית, עלינו לזכור שהקנאה כרגש היא אנושית ולגיטימית. הכחשתה לא תסייע להתמודדות, ולכן הצעד הראשון הוא בלהכיר בקיומה ולתעלה אט אט ככוח מניע למקומות מצמיחים. הכרה ברגש הקנאה מעידה על בגרות ורמת מודעות אישית גבוהה!
חשוב להתבונן על מקורות הקנאה שעולה בנו, היכן הם נוגעים ועל מה מעידים עמוק בפנים (על איזה חוסר?) – התבוננות אמיתית, מהולה בחמלה עצמית ונטולת בושה ואשמה. אם נחזור לרגע לרשתות החברתיות – שם לעתים אנו חווים אשליה שכל מי שמעלה תמונה "מאושרת" משמע שאינו מתמודד עם קשיים, אכזבות, מפלות כמונו..
בתהליך הטיפולי המטרה היא לצאת מן המקום ההשוואתי ומן התפישה הדיכוטומית את המציאות כ"יותר ופחות", "שחור ולבן". לייצר תנועה לעבר תפישה מאוזנת ובריאה יותר, הן של העצמי והן של הזולת.
אם נצליח להחזיק בתודעת שפע ולהתייחס להצלחת האחר כהשראה עבורנו, תוך, כמובן, עיבוד והשלמה עם חוויית ה"אין", נחווה את המציאות ממקום שונה ומאוזן יותר.

שלכם ובשבילכם,

רויטל רגב.