זוגיות ומשיכה מינית – למה זה כל כך מורכב?

רבים מאיתנו, הנשים והגברים הנחשבים למוכשרים ומוצלחים בתחום האישי, בקריירה, ובמראה החיצוני,מתקשים להבין מדוע אנו נכשלים דווקא במציאת בן/בת זוג לחיים.

קושי במציאת בן/בת זוג היא תופעה בת זמננו. בעבר, לא בחרנו בני זוג עבור עצמנו, מאחר והיה זה תפקיד ההורים. כיום, אפילו בחברה החרדית הסגורה,יחסית, יש לצעירים זכות וטו על הבחירה של ההורים, ויותר ויותר אנשים יכולים לבחור האם ובאיזה זוגיות להיות. הכמיהה לתחושת השייכות נשארה משמעותית, כאשר לא מדובר עוד רק בשיקול פרקטי (“הוא צייד מצוין”) אלא בחיפוש אחר אהבה, קשר רגשי משמעותי. על אף שהזוגיות איבדה הרבה מכוחה, עדיין רובינו רוצים ותרים אחריה.

אז למה כל-כך קשה ליצור זוגיות?

רבים מאיתנו שבויים עדיין במיתוס של מציאת בן/בת הזוג ה”מושלם”, כאשר שפע האפשרויות לבחירה, מקשה בבחירת פרטנר שאינו כזה…. תמיד ישנה תחושה ש”זה לא זה”,שאפשר למצוא משהו טוב יותר.

יתרה מזאת, חרדת הנטישה מביאה אותנו לעתים להעדיף הימנעות מקשר על פני הסיכון לנטישה: במקרה הקיצוני אנחנו רואים את האדם הבוחר חיים של בידוד מוחלט. בהמשך הרצף אנחנו רואים אנשים שיוצאים עם מספר פרטנרים זוגיים במקביל וכאלה שעוזבים את הזוגיות רגע לפני שיעזבו אותם, או מסרבים למחויבות.

אחת הסיבות הנפוצות לקושי ביצירת קשר זוגי היא העדר אהבה עצמית. לרוב, כאשר אדם מקבל את עצמו ואוהב את עצמו באמת, הסביבה תחפש את קרבתו.האדם האוהב את עצמו משדר שלמות. הוא חש ראוי לאהבה ובאופן זה מושך אליו אהבה…

בפועל אנו בוחרים בני זוג שמזכירים לנו את ההורה בן המין השני, בין אם מדובר במודל חיובי ומיטיב ובין אם הוא לא. בנוסף, אנו בוחרים אנשים שישלימו, או יאזנו, את הצדדים היותר חלשים שלנו (כמו: אישה “מרחפת” שבוחרת בגבר יציב ומקורקע). ברגע שנרכוש את היכולת להיות מודעים לאלמנטים האלו בבחירה, תגדל יכולתנו ליצור זוגיות טובה ולהחזיק בה מעמד.

קצת על מיניות ותשוקה בקשר הזוגי…

למעשה לסביבה הראשונית בה אנו גדלים יש השפעה רבה על הזוגיות שלנו. בהקשר הזה, קיימות לא מעט תיאוריות שמקשרות בין דפוס ההתקשרות שלנו בילדות (אופי הקשר עם האם, או הדמות המטפלת הראשונה) לבין סוג היחסים שאנחנו יוצרים בבגרות. הדימוי הפנימי העמוק של בני זוג שמקנן בתוכנו הוא זה המהווה בסופו של דבר את המגנט הקובע למי נימשך ומי ימשך אלינו. דימוי פנימי שמקורו, כאמור, במערכות היחסים המוקדמות שלנו, בהורינו.

לאותו קשר ראשוני ישנה השפעה מכרעת על סוג היחסים הזוגיים שניצור בבגרות.”הנוסחה המנצחת” לזוגיות היא קשר שיהיה מספיק דומה לבית ממנו באנו כדי שיהיה מה שימשוך אותנו, ומאידך, שיהיה שוני מספיק גדול, בכדי למנוע תחושה של מוכרות וקירבה גדולה מדי. כאשר הדמיון גדול מדי, נתקשה ליהנות מהמיניות והתשוקה שבקשר. תשוקה מינית היא שילובם של כל התחושות המיניות המזהות את הרצון לפעילות מינית זוגית (משגל) או יחידנית (אוננות). תשוקה מינית מכילה את הריגוש המיני המורכב מפנטזיות מיניות ומשאלות לב, את הגירוי המיני הנוצר ממגע או מזיכרון המגע ואת הדחף המיני (ליבידו).

ריגוש מיני מאפיין את ההרגשה בטרם האקט המיני או כאשר כבר מובן שהולך להיות אקט שכזה. ריגוש מיני מצוי בתחילתו של קשר זוגי, מול אובייקט מיני נחשק או נערץ, או לחילופין כזה שהפתיע ברצונו להתמסר מינית באופן בלתי צפוי. מקורו של הריגוש המיני טמון באוסף של כל הפנטזיות המיניות ומשאלות הלב שלנו.

טיפול פרטני באינדיבידואל שבזוג

כיום, בתרבות הדייטים ברשת, קל מאוד לפסול פרטנרים פוטנציאליים, והגורמים המקשים על הבחירה והכניסה לקשר צפים מהר מאוד. טיפול פרטני יכול לסייע מאוד בהבנת הגורמים והמניעים לבחירות שאנו עושים, בשינוי הרגלי חיים המקשים על יצירת קשר זוגי משמעותי, ובלמידת מיומנויות של הקשבה ודיאלוג בינאישי.

בתהליך ההתפתחות הזוגי אנו אמורים בעצם לסייע זה לזו לפתח בעצמנו את חלקי האישיות שלא התפתחו למלוא הפוטנציאל. כאשר אנו מוצאים עצמנו “מופעלים” מאוד רגשית מול התנהגות כלשהי של בן זוגנו, סביר להניח שמדובר בכאב עתיק, שמקורו בפצעי ילדותנו ובבית בו גדלנו. משבר בזוגיות הוא הזדמנות לגעת במקומות הכואבים הללו, בכדי להבין את מקורות התגובתיות שלנו כלפי בן/בת הזוג, ובהמשך לשנות את התנהגותנו מתוך התובנות הללו. המפנה המשמעותי הינו בהבנה שמה שאנו רואים/חווים מול בן הזוג, הוא למעשה חומר הגלם החשוב ביותר לצמיחה אישית ולהתפתחות זוגית. מדובר אפוא בתהליך של לקיחת אחריות אישית על האוירה הזוגית.

בחיי הנשואין, הטלטלות הגדולות שעלולות להתרחש מביאות עימן גם פתח להבראה ובניה מחדש של זוגיות מוצלחת בין בני הזוג. לכן, משבר בזוגיות הוא הזדמנות להתבונן עליה בעין בוחנת ולהחזיר את האנרגיה למרחב הזוגי (בו גדלים גם ילדינו אם ישנם). ניתן לראות משבר זה כהזדמנות לבניית אינטימיות חדשה וקשר זוגי מוצלח יותר. בטיפול אישי באינדיבידואל שבזוג, בן הזוג שאינו מגיע לטיפול נוכח בעצם גם בהעדרו… עם זאת, המיקוד הטיפולי הינו בבן-הזוג שבחר לעשות את התהליך האישי, שישפיע כמובן גם על המערכת הזוגית והמשפחתית כולה.

לחצו כאן להסבר על שיטת ה”מראות” לעבודה על מערכות יחסים.

 

בברכת זוגיות טובה,

רויטל רגב.